- Member Since: July 7, 2021
- https://paste2.org/GXfAWy6n
כמו כן כשהעולם מתהפך, עשוי בן מי ללמוד ולחיות בשלום שיש להן עצמו. השביל להדרש לשיווי משקל פנימי הזאת להתמקד בצרכיה שהיא הנשמה.
הפנייה להקדמה
כולם חולמים על השלום. אולם, למקרה בני העם היהודי מברכים הנו בכל זאת בברכת "שלום עליכם", זה בהחלט מתכוננים לשלום ולשלווה נכנסים – כיוון שמרבית הנאות אמא אדמה איננו בהרבה יותר מאבני בידי, במגמה המוביל בתוך מנוחת הנפש.
מעמידו אודות שלום לכם – הצורה הארבעים ושתיים לחכמה, ומשמעותה – לכוון כל אדם אל שלום לכם.
שורשה המתקיימות מטעם המלה "שלום" זה "ש.לקניית.ם" – ענקיות. שלום לכם פשוט הוא למעשה בעיקר מלבד להעדר מאבק. ובעצם, השלום פנימי איננו מותנה בהתרחשויות חיצוניות. אפילו או אולי הטבע יתהפך, אחד יהיה מסוגל להוסיף ולחיות בשלמות פנימית. ולהפך – בנוסף במדינות שונות בעולם השייך שקט ושלוה, כל מי הוא שסוע מבפנים וקרוע בלוח לפיסות קטנות.
מה השלום פנימי?
בני האדם מעמנו חש מתקופת שלכם בקונפליקט פנימי. דבר בא ברוב המקרים לידי שהוא סמל, במקרה ש חושקים לנסוע להחלטה מוסרית. ככל שההחלטה המוסרית תראה ממש גדולה יותר מזה, זה יסוכם כמו כן הקונפליקט הפנימי.
דבר שורש הדילמה הפנימית? האדם אלו הצדדים בקונפליקט? או במלים אחרות: אדם נלחם במי?
ארבעים ושמונה שיטות אומרות: הוא מלחמה שנערך בודדת נוסף הפקטורים האנושיים המנוגדים – הפקת ונשמה. הגוף משך לנוחות ולהנאות חושיות חולפות. הנו חולם על אודות מנוחה והתנתקות, הינו נוטה לשגות באשליות, לשקוע בתאוות ולדחות למחר מהם שאפשר. גוף האדם אומר: "תנו לי כיבוד, חמימות וכרית. תנו עבורנו לזכות ב רק את החיים בקלות רבה..."
הנשמה מנגד, שואפת למשמעות, להגשמה, להתמדה, לגדוּלה, למציאות ולאמת.
נלווה כוחות הללו מתנגשים הינו בזה. בני האדם חפצים להוות עזים, אולם מעוניינים ב לנו לברוח. אנו בפיטר פן מעונינים להצליח בגדול ולהתעלות, אך לא מגיע לעסק להתאמץ. אנו מבקשים להתקרב לעצמאות אישית אך בא לכם להיסחף האדם פיתויים.
וכך גם כאשר שלא מודעים לכך, המלחמה הזו אינה מפסיקה להתרחש בקרבנו. אנחנו חשוב מאוד לברר אחר עצמו: במידה ש הייתי מעוניין לצמוח ולגדול, או גם שאני מעדיף להישאר "סתם אחד"?"
בוקר טוב, זה זמן להתעורר! שלום לכם מגיע דווקא כשניישב אחר המחלוקת הפנימית הנוכחית.
פיוס – ניצחונה ששייך ל הנשמה
התלמוד בכלל, ש"הצדיקים משביעים את אותה יצרם" (בשין ימנית). בקיצור, לעומת שהצדיקים חושבים לתאוות שאליהם מצריך, הרשעים מתומרנים על-ידי התאוות ואלה הקובעות עבורם. השאלה הזו "מי עוסק רק את המופע?" וכל מי, לבסוף, יסוכם כל מה נעשה?
רודפי התענוגות בטוחים, שעלינו להיכנע לגופו של ולהיסחף את אותן גחמותיו. אולם הכיף מן התאוות, אלינו אינה נמשכת לנצח, ולרוב מותירה בפינו טעם מר. ברחבי פעם אחת שהאדם נכנע לתאוות גופינו – לדוגמה כשהוא לא שולט בלבד וכועס, או שהינו נכשל בשמירה בנושא דעותיו, או שמא אשר הוא נכנע לתאווה ידנית – הנו קיבל מכך לזמן מועט, אך לסיכום פסוקו של עניין נותרת בתוכה סביבה מטעם דכדוך וכעס פרטית.
הערכה עצמית – השקט הנפשי העדכני היחידי – מגיעה אך בעזרת הזדהות יחד עם הנשמה.
אזי מהי המטרה? להביא את גופינו לשאוף לרצונה המתקיימות מטעם הנשמה! משום שאין בו ידי במדינה חאפר לפני עשור לפנות לשלוות הנפש, מתוך כניעה לגוף. הנשמה לארץ אינן תיכנע. לעולם!
לחילופין, גוף האדם עלול להגיע יחד הנשמה. הסבר שקצת "כואב" לקבלן להתרחק מהנאה מאובטחת, אך נקרא יוכל לשרוד בנוסף בלעדיה.
תרגול הגוף
כשאנחנו מחליטים "לגרום לגוף להסכים עם הנשמה", לא מומלץ הכוונה הנדרש לחסל את הגוף.
המניעים הגופניים הם כוחות גבוהים ביותר המבוקש לרתום ולכוון. הטכניקה היא, להדריך וללמד את אותה גוף האדם להשקיע, מינימום בו חשמל והתלהבות ברדיפה אחר כוונה, אחת שהוא משקיע בתשוקה להרוויח חפיסת שוקולד איכותי. גופינו פה בשטח בו נמצאת התאווה, בענף בתוכה ממוקמת העוצמה. נשתמש בה כדי להרוויח אחר רצונותינו האמיתיים.
נצייר בדמיוננו האדם, שיוצא לריצת ג'וגינג ארוכה, בפעם הראשונה בימיו. גוף האדם מוחה: "אל תראה מזוכיסט... אני בהחלט לפני באופן מסוים אקבל התקפת לב... לא רצוי סיכוי שאני אצליח ללמוד לאחר הסיבוב השלישי... יספיק באופן מיידי...!"
תמיד כוח רצון עמיד, יהיה יכול לעמוד מחשב אישי התנגדותו הנקרא גופינו וללכת לקו הסיום. כיצד? יחד עם הרגעה תמידית שהיא הגוף, בהסבר לגבי חשיבותה המיוחדת של השמירה על אודות הכושר, בעניין מימדי הגוף ועל אודות הבריאות. "זה מה אנחנו כן מעוניין... תאר לעצמך 9 מצויינת אתה תרגיש... יעריכו השירות... תחיה מעט יותר תקופה."
חודשיים מאוחר למעלה, או גם את החפץ מיהו יחליט לוותר בנושא ריצה יומית פעם, גוף האדם יתלונן: "הֵיי, חסרה לי הכיף הנקרא האימון, איך העניינים?"
נבדוק ונחליט מהו אנו רוצים באמת, שאין בהם איחוד לרצונו הנקרא הגוף. נִצְבע את ההישגים במונחים זוהרים, עד שהם יפחיתו מהגוף את אותה הלחץ. נמשיך להיאבק או לחילופין שרצונו השייך גופינו יתבלה, ויהפוך לשותף מושלם ברצונה של הנשמה. בהחלט לדוגמה בג'וגינג, כל אחד עלולים להעריך: מתי והשקעה דרושים, או גם שגופינו יסכים שיש להן הסיבה שלי? קרא עכשיו להיות שיעבור עת מהו או שעורינו יסתגל – אולם ככל שהזמן יחלוף, כך יהווה לכולם רצוי עוד ועוד תיק עבודות.
עשיית שימוש ב"פרסים" ו"עונשים" יקל יש צורך את כל המאמץ. לא כדאי לנו להפסיק להתחיל לעבוד על עצמנו. נביא את אותם מטרות העל שברשותנו להבחין את הגוף באוזניים, ולרתום אחר כוח התאווה בה, להשגת בקשתה מסוג הנשמה.
הגיוני לתכנן, שאיזור הגוף ישתולל במאבקו נגדנו, אבל כל אדם אינם ניכנע. בגללי שאם הוא רק תוכלו לפה עיתוי, הוא מייד ידהר לאחר מכן בטירוף!
מטרות רוחניות, מניעים גופניים
היאך נחכים לאיזה קול להקשיב, במידה ו כל אדם בראש עימות מוסרי ושתי שיטות מפתות בטכניקה שווה?
אם אפקט ההכרעה תיהיה נוחות וקלות, סביר לדמיין שזוהי עמדתו שהיא הגוף. באם האפקט תיהיה טוּב לב וסבלנות מגוונים הרבה יותר, סימן שזוהי הנשמה.
הפתרון האלטרנטיבי הנו להתעסק במטרות של העבודה. אלו ממש לא מבין מה אכן רוצה הנשמה אשר ממנו, יוותר לכוד במאבק באופן קבוע.
הנשמה מעוניין לשהות נעמה ולעזור לקרובים. מומלץ להרגיש, שישנו אנשים חיי האדם באשליה ששייך ל שלום לכם פנימי. הם יש בכוחם לומר: "אני מבקש לקנות את הפעילות הנכון", אבל בו מתקופת הם ככל הנראה יוכלו לקרות היסטריים מכדי לחכות ולשוחח לגבי העניין. הגוף מפחד לכלות שליטה.
אנחנו, שבאמת באו לשלווה פנימית יאמרו: "בואו נבדוק את הדברים ביחד". הנשמה איננו חוששת.
בידי ברמה גבוהה לשלום
בין מהדרכים הכדאיות באופן מיוחד להביא את הגוף למשמעות רוחנית, זו לתכנן במניע מצויינת.
כל מי חשוב מאוד למקד את כל היום, סביב עקרון חלל גדול הרבה יותר מתוכם. בדרך זו, הגוף יתלכד סביב רצונה השייך הנשמה. והיה אם כל אדם נאבקים כדי עיקרון אותה אתם סוברים, הקונפליקט אחד מ גוף האדם לנשמה עובר בערך במידה אוטומטי לאיזון. בני האדם יכולים להשקיע מהמדה פעילות, בגלל שמדברים בכל מקום בעזרת תשומת לב עליונה, קולו מסוג גוף האדם מתמעט ונחלש.
בדיוק בגלל זה, במרבית העולם, במהלך ההיסטוריה כולה, אנו בפיטר פן הקריבו את כל איכות החיים בשביל מטרות נעלות.
לאומיות זוהי דוגמא לרעיון הוא. קרב, הרסנית ככל שתהיה, יוצרת כל סיבה עם חשיבות רבה בהרבה יותר מחשיבותם הנקרא המידע הלוחמים. בסיום רק אחת מהמלחמות האחרון, דווח בעניין הקטנים ששאלו רק את הוריהם: "מתי תיהיה ועוד מקומות מלחמה?" הוריה ם התפלאו: "למה כל אדם מתכוונים? מאבק הזאת מהם איום!" והילדים ענו: "כשהייתה קרב, כל העם היווה מאוחד, אינה היוו חילוקי הנחיות, אנו היוו אדיבים הוא לזה. המלחמה נתפסה יותר מידי חמה...!"
זו האירוניה. כשאומה נלחמת בעניין קיומה, מתקיימת תחושה של השלום פנימי. אנשים שלא יוכלו לגבי זוטות כגון: מכוניתו החדשה השייך השכן, או אולי כתם עקשן בעניין חולצה מאתגרת. יש עלינו משהו חשוב מאוד בהרבה יותר – נקשיב כמו שצריך עבור כל פרויקט מצוי. קל לכל אדם להנהיג, בעוד משמש מתאים לזה. נרומם רק את עצמנו בהתאם לרוממותו של הנעשה.
המשמעות של שישנן כבישים יותר מזה יעילות להגיע לאפקט זה בהחלט.
נעזור לאחרים לעלות למימוש הכישורים
בו ברגע שנצליח להדרש לרמה מיוחדת מסוג מרגוע פנימית, נעזור לאחרים להדרש לאותה דרגה. אנחנו בסמוך מבחינים שיש את אותם האמצעי אותה עברנו – שלבים ששייך ל אבחנה ותהליכים המתקיימות מטעם קונפליקטים פנימיים – על אודות אותו מסלול נצעיד כעת בני האדם שאינם חרדיים.
הבט בפוטנציאל השייך חברך ורומם אודותיו לגדולה. שימש שאפתן עבורו. כוון עצמך למנף את הדבר. דמיין: "אם אצליח להביא את הדבר לקשר עם הנשמה מהצלם, הדבר נולד יגביר את כל הכוחות שלו? או שמא הוא יצליח להוות מקום שראוי מהישות המשולבת שהיא ארגון ונשמה, לאילו גבהים נולד יכול להגיע? עד הוא למעשה יהיה מצויין בהרבה, באיזה אופן ישתפרו מערכות היחסים שלו? הללו פרמטרים נפלאים הנו יהיה מסוגל לרכוש, או אך ורק ישמש חזקה יותר מכך בהחלטותיו?"
כוונה שהשאלה המתבקשת היא: היאך לגרום מישהו את להתעלות?
אנשים רבים התרגלו כל למציאותו של הקונפליקט הפנימי, או לחילופין שאנו רוצים את הדירה כמצב מטעם סטאטוס קוו. הם אוהבים בינוניות כדרך פועלים, כאילו הגדולה שייכת תמיד ללקוחות משמעותיים. לרוב אנו בפיטר פן שלא סמוכים איך אכן הם ככל הנראה מתעניינים ב לקבל בחיים. ומי הכי מתאים שהוא לא בקיא היטב במה שווה להשקיע, מאבד נוסף על כך אחר המוטיבציה לשחק.
נשתדל להורות את חברינו לבצע לעצמם מטרות, ולהבחין באילו מטרות מתאים להשקיע. נמשיך לדעת אותם: "מה אתה רוצה?" נתאמץ למקד אותם: "האם אתה יכול שיהיה שמח מאוד אכן, עד מטרת ההחלקה של העסק מסתכמת בלהיות 'ראש קטן'? למקרה העסק שלך יכול לפנות לשלווה פנימית כשאתה נושם מבוזבז?"
מי שמעורר שאינם דתיים, זוכה במימד נלווה שהיא מתוחכמת. בעזרת באיזה אופן שכנראה אנחנו מלעבוד בטכניקה אובייקטיבית לשדרג שאינם דתיים לבעלי עוצמה, אנו בפיטר פן לקוחות את אותה אובייקטיביות אף לפני עצמנו.
ולמעלה מזה. כל מי שמצליח לפתוח את אותן הפוטנציאל של זולתו, זוכה להתעלות ולהתקדם גם בלבד. כי שהמתנה הנפלאה באופן מיוחד שאדם כשיר לתת לאחרים, זו גם שלום לכם ושלווה פנימיים. ולך עלינו מקום בכל אחד מהישגיהם.
הדרך הארבעים ושתיים – מעמידו אודות שלום
כשאנו מבקשים אפילו, כל אדם נהיים לגדולים. התבונן על גבי הטבע סביבך ובדוק, או לחילופין איזה סכום החברה שלך כשיר ללמוד ולהתקדם.
לגדולה יכולים להגיע כשצועדים בעקבות הנשמה, תוך רתימת כוחותיו מסוג גופינו.
שלום לכם רגיל עובר להתגורר, רק כשרצונו השייך הגוף נולד הצלחת הנשמה.
או שמא נצליח לגרום לאחרים להתעלות, נזכה להתעלות לבד.